החלטה בתיק רע"א 2738/04

           זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן) במסגרתה נדחו בקשות המבקש להגדלת סכום התשלום התכוף שנפסק לו ולמתן פסק דין חלקי המורה למשיבים לשלם עבור רכישת רכב למבקש.

           המבקש, יליד 21.3.1993, נפגע בתאונת דרכים ביום 10.8.1998, בעקבותיה נקטעה רגלו הימנית. בית המשפט המחוזי פסק כי המשיבים ישלמו למבקש תשלומים תכופים, חודשיים, בסך 5,000 ש"ח. בבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי, טען המבקש כי סכום זה אינו מספיק לצרכיו הואיל ונכותו הקשה אינה מאפשרת לאביו, המטפל בו, לעבוד ולא ניתן לקיים את משפחתו של המבקש בסכום כה מועט. כמו כן, ביקש המבקש כי בית המשפט יורה למשיבים לשלם לו סך של 200,000ש"ח - פיצוי בגין רכישת מכונית המתאימה לצורכי המבקש. בית המשפט המחוזי דחה את שתי הבקשות. בית המשפט קבע כי לא חל שינוי בנסיבות שיצדיק שינוי מהחלטתו הקודמת. בית המשפט ציין כי המבקש מקבל, פרט לתשלומים התכופים, גם קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, כך שהסכום הכולל שמקבל המבקש מדי חודש עומד על סך של כ-7,600 ש"ח. באשר לבקשה למתן פסק דין חלקי בעניין רכישת רכב, דחה בית המשפט את טענתו של המבקש, לפיה אם לא יינתן פסק דין חלקי בשלב זה יאבד המבקש את זכאותו לקבל הטבות מן המוסד לביטוח לאומי במסגרת "הסכם ניידות". בית המשפט ציין, כי רק במקרים חריגים ייעתר לבקשות למתן פסק דין חלקי בדבר רכישת רכב. בית המשפט הוסיף, כי גם אם יקבל טענותיו של המבקש לגבי צורכי הניידות שלו, הפתרון הראוי לכך הוא שימוש במוניות, שההוצאות בגינו יתבעו במסגרת בקשות לתשלום תכוף. על החלטתה זו באה בקשת רשות הערעור שבפני.

           המבקש טוען כי טעה בית המשפט בדחותו את בקשותיו. המבקש חוזר על טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, לפיהן לא די בתשלום התכוף שנפסק לו כדי לספק צרכיו, ואם לא יפסקו למבקש הוצאות רכישת רכב יאבד את ההטבות מהמוסד לביטוח לאומי, להן הוא זכאי בעניין זה. המערער מוסיף כי הפתרון שהציע בית המשפט - שימוש במוניות - אינו פתרון הולם שכן המבקש אינו יכול לשאת בתשלום עבור נסיעה במונית.

           לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי שנתבקשה תגובת המשיבים. מרבית טענותיו של המבקש מופנות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, ובכגון דא אין בית המשפט שלערעור מתערב. למעלה מן הנדרש, יצוין כי גם לגופו של עניין לא מצאתי בטענות המבקש כל ממש. אשר לטענת המבקש לפיה לא יוכל לעמוד בהוצאות הנסיעה במונית, הרי שבית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי המבקש יוכל לתבוע הוצאות אלה במסגרת בקשה לתשלום תכוף, ועל המבקש להעלות טענה זו בפניו.

           הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ז' באייר תשס"ד (28.4.2004).

                                                                                                       ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: